בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' סוללית אגודה חקלאית שיתופית בע"מ

פסק דין

בפני תביעה שטרית.

בטרם הגיע מועד שמיעת הראיות בפני, הגיעו הצדדים להסדר דיוני אשר יפורט בהמשך ולפיכך אפרט טענות הצדדים בקצרה נמרצת.

התובע הגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שיק ע"ס 81,300 ₪ זמן פרעון 19/2/09 משוך מחשבון הנתבעת, לפקודת מיטב חקלאות בע"מ (להלן :"השיק נשוא התובענה"). חברת מיטב חקלאות בע"מ ניהלה אצל התובע חשבון בנק וערכה ניכיון בשיק נשוא התובענה תוך הסבתו לתובע ביום 25/9/08. התובע זיכה את חשבונה של חברת מיטב חקלאות בע"מ במועד ההפקדה בסכום השיק בניכוי עמלה. לטובת הבנק – התובע, היה שיעבוד שוטף וקבוע מטעמה של חברת מיטב חקלאות בע"מ וכן היה חשבונה של חברת מיטב חקלאות ביתרת חובה ניכרת. השיק נשוא התובענה חולל באי פרעון מחמת הוראת ביטול אשר נתנה הנתבעת, ביום 20/2/09 ומכאן תביעת התובע. התובע טוען כי הינו אוחז כשורה וכן כי על פי נהליו המילים המופיעות על גבי השטר "שלמו ל..." אינן פוגמות בסחרות השיק.

הנתבעת טוענת כי בינה לבין חברת מיטב חקלאות בע"מ נקשרה עסקה לפיה התחייבה מיטב חקלאות בע"מ לספק לנתבעת מוצרים שונים ללולי עופות. לטענת הנתבעת היא מסרה בידי חברת מיטב חקלאות בע"מ המחאות דחויות וביניהן השיק נשוא תובענה זו, תוך שהן מסכימות על הגבלת הסחרות בשיקים ובהתאם, לטענת הנתבעת לא הוספה המילה "לפקודת" לאחר הכיתוב "שלמו ל ...". לטענת הנתבעת, מאחר ובעסקה חל כשלון תמורה מלא בחודש 9/08 שלאחריו סיחרה חברת מיטב חקלאות בע"מ את השיק לתובע, על אף ההסכמות, קיבל התובע את השיק כאשר הוא פגום על פי מראהו ותוך ידיעה כי מיטב חקלאות בע"מ לא יכולה למלא אחר התחייבויותיה ומשכך, אינו אוחז כשורה או בעל ערך בשיק נשוא התובענה ויש לדחות את התובענה כנגדה.

כאמור עוד בטרם ישיבת ההוכחות הגיעו הצדדים ביניהם להסדר דיוני לפיו המחלוקת היחידה בתיק זה אשר תעמוד להכרעה בפני בית המשפט תהא השאלה המשפטית, האם עצם הכיתוב על גבי השיק "שלמו ל..." כשלעצמו מהווה הגבלת הסחרות או שמא לא.

הצדדים הסכימו ביניהם כי הכרעת בית המשפט תינתן על בסיס סיכומי הצדדים בלבד אשר יוגשו לעניין הגבלת הסחרות הנטענת ולא יהא משקל לתצהירי הצדדים.

הנתבעת בסיכומיה אמנם חרגה מן ההסכמה האמורה והוסיפה טיעונים לעניין עצם אחיזתו כשורה ובכלל של התובע בשטר נשוא התובענה, ברם נוכח הסכמת הצדדים לעניין הסוגיה שבמחלוקת והעובדה כי להסכמה ביניהם ניתן תוקף של החלטה, יש כעת להכריע בשאלה אשר הוצבה בפני בית המשפט לעניין הגבלת הסחרות בלבד.

דיון :

פקודת השטרות בסעיף 7 (ד) קובעת כי "שטר שיש בו מלים האוסרות העברתו, או המורות על כוונה שהשטר לא יהיה עביר, השטר כשר בין הצדדים שבו לבין עצמם, אך אין הוא סחיר".

מהסדר זה הדורש מילים האוסרות העברה או המורות על כוונה כי השטר לא יהיה עביר על גבי השטר, ניתן ללמוד, כי כאשר נמחקת המילה "לפקודת" מעל גבי השיק, אין מחיקה זו פוגעת בסחירותו של השיק. יש צורך בהוספת המילה האוסרת על העברה או כי על גבי השטר תופיע מילה המורה על כוונה כי השטר לא יהיה עביר. כבר נפסק כי כאשר מופיעה התיבה "שלמו ל ..." כבמקרה אשר בפני , בלא המילה "לפקודת" אין הדבר מגביל את סחרותו של השיק כטענת הנתבעת.

ראה בעניין זה בע"א 467/59 הירש נ. זוננבליק פ"ד יד 504.

רע"א 2115/00 מיה תבליני החיים ירושלים בע"מ נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתן ביום 1/5/00).

ביהמ"ש העליון שב וקבע בשורה ארוכה של פסקי דין כי על מנת להגביל סחרותו של שטר ניתן להוסיף את הכיתוב "למוטב בלבד" או "לנפרע בלבד".

ראה בע"א 6909/00 בנק דיסקונט לישראל בע"נ נ. קבוצת אריה יצחקי בע"מ פ"ד נה(4) 83.

על גבי השטר נשוא התובענה אשר בפני, לא הוסף כיתוב מעין זה ולפיכך לא הוגבלה סחרותו כאשר נמחקה המילה "לפקודת" ונותרו המילים "שלמו ל...". דין טענת הנתבעת איפוא, להידחות וכך אני מורה.

סוף דבר,

אל נוכח ההסדר הדיוני בתובענה והכרעתי דלעיל בסוגיה אשר במחלוקת, התביעה מתקבלת במלואה.

התובע רשאי לשפעל הליכים בתיק הוצל"פ מס' 13-04840-09-9.

הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בסך 1200 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך 3000 ₪ בצירוף מע"מ.